רג'יניאנו נ' בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי על פי חוק אחריות למוצרים פגומים תש"מ – 1980 (להלן:"החוק").

התובע קנה קופסת משחת נעלים קיווי, כעבור זמן מה, כחודשיים לדבריו, ביום 7/5/10, הוא פתח את הקופסא על מנת להשתמש במשחה: המשחה היתה קשה וסדוקה ולא ניתנת למריחה. כדי לרכך את המשחה התובע חימם אותה בחום חלש על גז הבית. לטענתו כך היה נהוג לעשות כאשר שירת בצה"ל לפני כ- 30 שנה. מטרת החימום היתה לעשות שימוש במשחה. לדבריו, לאחר מספר שניות התלקחה בבאת אחת כל קופסת המשחה ופרצה בערת אש גדולה שפגעה בתובע וגרמה לו כוויות באצבעות וביד. תוך כדי ניסיון כיבוי האש אף נשרפו בגדיו,הוא הגיע לטיפול רפואי ונקבע שנפגע בכוויות מדרגה 2, בעיקר ביד ימין. על פי המסמכים הרפואיים שהוגשו לבית המשפט התובע ביקר בקופת החולים 10 פעמים החל מיום האירוע ועד ליום 31/5/10.

כתוצאה מהאמור התובע עותר לפיצוי בסך 10,400 ₪. הסכום מורכב כדלקמן:

הפסד השתכרות של 11 ימי עבודה – 4900 ₪.

כאב וסבל – 4000 ₪.

הוצאות רפואיות ונזק לביגוד – 1500 ₪.

לדברי התובע לא היה על הקופסא שום אזהרה שמדובר בחומר דליק, אזהרה כזאת התווספה לקופסאות שמוכרים כיום בחנויות. לכן דובר במוצר פגום ומעשה או מחדל רשלני, כאשר על אף שהנתבעת בתיק זה הוא רק ספק ולא יצרן, התובע מסתמך על הוראות סעיף 1 (3) לחוק אשר מאפשרות להתייחס לספק של מוצר כיצרן לצורך הטלת אחריות על פי החוק.

איש לא התייצב מטעם הנתבעת, אם כי הוגש כתב הגנה אשר מתייחס בעיקר לטענה שהנתבעת בפנינו אינו היצרן אלא רק הספק ולכן אין יריבות בין בעלי הדין. כמו כן מוסיפה הנתבעת כי התובע בעצמו תרם תרומה מהותית למה שהתרחש. ראשית כל היה יכול פשוט להחזיר את המשחה לחנות ממנה רכש אותה ובודאי היה מקבל מוצר אחר במקומו. התנהגות התובע כאשר בחר לחמם את המוצר על גז פתוח בביתו, הוא זה שגרם לתאונה ולא היה כל היגיון במעשיו.

לאחר ששמעתי את דברי התובע ולאחר ששקלתי את האמור בכתב ההגנה, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

1.לא היה על הקופסא שרכש התובע אזהרה שדובר בחומר דליק, לכן יש פגם בסימון המוצר.

2.אין ראיה בפני לגבי המועד שבו רכש התובע את המוצר ויש להניח לאור מצבו של המוצר בעת פתיחת הקופסא שהמוצר היה אצל התובע זמן ממושך לפני שהוא עשה בו שימוש.

3.התובע תרם תרומה משמעותית לקרות התאונה כאשר הוא חימם את הקופסא על גז פתוח בביתו.אין ספק שזו התנהגות חריגה, זכרונותיו משירותו הצבאי תהיינה אשר תהיינה.

4.לכן מסקנתי היא שיש לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 80%.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 2080 ₪ וכן 300 ₪ בגין הוצאות הדיון.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום ואם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"א, 29 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: